רש״ש על משנה מקואות 10 פרקים

רש״ש על משנה מקואות ג׳:ג׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

« רש״ש על משנה מקואות ג׳:ב׳ רש״ש על משנה מקואות ד׳:א׳ »

3 בּוֹר שֶׁהוּא מָלֵא מַיִם שְׁאוּבִין וְהָאַמָּה נִכְנֶסֶת לוֹ וְיוֹצְאָה מִמֶּנּוּ, לְעוֹלָם הוּא בִפְסוּלוֹ, עַד שֶׁיִּתְחַשֵּׁב שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּר מִן הָרִאשׁוֹנִים שְׁלשָׁה לֻגִּין. שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מַטִּילִין לַמִּקְוֶה, זֶה לֹג וּמֶחֱצָה וָזֶה לֹג וּמֶחֱצָה, הַסּוֹחֵט אֶת כְּסוּתוֹ וּמַטִּיל מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה, וְהַמְּעָרֶה מִן הַצַּרְצוּר וּמַטִּיל מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה, רַבִּי עֲקִיבָא מַכְשִׁיר, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, לֹא אָמְרוּ מַטִּילִין, אֶלָּא מַטִּיל. אָמְרוּ לוֹ, לֹא כָךְ וְלֹא כָךְ אָמְרוּ, אֶלָּא שֶׁנָּפְלוּ לוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין:

פירוש רש״ש על משנה מקואות ג׳:ג׳

3 במשנה שנים שהיו מטילין כו'. מלישני דהר"ש והרע"ב משמע דמפרשי דר"ל שני כלים שהיו מטילין. אבל פשטיה משמע דר"ל שני אנשים. והגריעותא היא מחמת שהן מב' כלים:

4 שם תוי"ט ד"ה עד שיתחשב. ואי ס"ד דלא נפקי כי הדדי או האי פסול כו' שהרי כו' ואמרי' עד רובו. לכאורה סותר א"ע דשם פ"ו מ"ח ד"ה ממלא בכתף העתיק דברי הרע"ב דבמקום שיש בו מ"ס כל מים שאובין שבעולם אין פוסלין אותו והביא שם דברי הר"ש והתוס'. ולדבריהם הא דיבמות דאמרי' עד רובו מיירי במי פירות וכדכ' הרא"ש במרובה סי' ג' ובר"ה מקואות וכ"כ המהרש"א בב"ב סו ב':

« רש״ש על משנה מקואות ג׳:ב׳ רש״ש על משנה מקואות ד׳:א׳ »